טיפול קוגניטיבי התנהגותי בהפרעה טורדנית כפייתית (OCD)​

 טיפול קוגניטיבי התנהגותי בהפרעה טורדנית כפייתית (OCD)

 

הפרעה טורדנית כפייתית (Obsessive Compulsive Disorder) מתאפיינת במחשבות אובססיביות, רעיונות, דחפים, ודימויים עקביים אשר נחווים כחודרניים  וגורמים לחרדה, או למצוקה רגשית משמעותית, ולהתנהגות חזרתית. מטרתם של הטכסים ההתנהגותיים  הוא להפחית את החרדה.  באופן זה, נוצרת מערכת התניות בלתי מסתיימת בין המחשבות החודרניות, לבין הרגשות השליליים (חרדה, גועל),  ולבין להתנהגות הכפייתית.  הפרעה טורדנית כפייתית גורמת למצוקה רגשית, ולסבל רב לסובלים ממנה ופוגעת בתפקוד היומיומי.     

 

 

 

ביטוייה ההפרעה יכולים להיות שונים מאדם לאדם ובעל תחום תוכן שונה. הנפוצים ביותר:

  • אובססיות זיהומיות: פחד מחיידקים, ניקיונות ושטיפת ידיים.  
  • בדיקות חוזרות ונשנות (גז, נעילת דלתות). 
  •  אובססיביות הכוללות צורך לסימטריה ודיוק: יישור חפצים הנחתם בצורה מדויקת, כתיבה. •  
  •  מספור וספירה (חפצים, וכיוצא בזה).
  • אובססיות אגרסיביות: פחד לפגוע במישהו, פחד לפגוע בעצמי, פחד מדימויים ודמיונות מפחידים ואלימים.    
  • אובססיות מיניות: דחפים מיניים אסורים.   
  • אובססיות דתיות: דאגה מחילול הקודש.
  •  אובססיות של אגירה ואיסוף.  
  •  טריכוטילומניה: תלישת שיער.    
  • עיסוק במראה חיצוני (BBD). 

 

מערך הטיפול: הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי הנו היחיד שנמצא יעיל בטיפול בהפרעה טורדנית כפייתית (OCD). הטיפול מתמקד בתחום הקוגניטיבי (החשיבתי) ובתחום ההתנהגותי. בתחום הקוגניטיבי: לומד המטופל להבין כי "מחשבה איננה מציאות". ו"קיומה של מחשבה אינו מעיד על חשיבותה". המטופל, לומד להכיר את החשיבה ה"מטא קוגניטיבית" אשר תומכת ומצדיקה  את התגובות הרגשיות השליליות ואת הטכסים ההתנהגותיים (לדוגמה, אדם שחושש מחיידקים ומחלות יאמר שאכן ישנם המון חיידקים, ולכן שטיפת ידיים מרובה הנה מתבקשת ונחוצה כדי לשמור על הבריאות). בנוסף, ישנו תהליך של הכרות של המחשבות האובססיביות, והמטופל לומד שלא להתייחס אליהן על ידי טכניקה של "יצירת ריחוק", או, "הסחת דעת". במקרים מסוימים המטופל עובר תהליך של בדיקת אמיתות המחשבות, וזאת מבלי להיכנס לדיאלוג אינסופי איתן. 

 

עיקר, התהליך הטיפולי מתבצע ברובד ההתנהגותי. מטרת התהליך הוא לשבור את ההתניות שנוצרו בין המחשבות החודרניות להתנהגות הטכסית. לשם כך פועלים באמצעות טכניקת "חשיפה ומניעת תגובה". בשלב זה המטופל נחשף בצורה הדרגתית לסיטואציות ומצבים מהם הוא חושש (לדוגמה לחיצת יד לאדם אחר), ונמנע מפעולה מידית של שטיפת ידיים. כך מגדילים בהדרגתיות את פרקי הזמן. באופן זה לומד המטופל שאכן הוא יכול לעמוד כנגד המחשבות, אבל חשוב מכך, שלא קורה שום דבר אם לא רוחצים ידיים. כך בהדרגתיות ובאיטיות מפחיתים את ההתנהגויות הכפייתיות, מחד. ומאידך מעודדים ונחשפים לעוד ועוד מצבים מהם נהג האדם להימנע בגלל החרדה והמחשבות השליליות (הליכה לבית חולים שהוא מקום עם המון חיידקים, וכיוצא בזה).  

 

קישורים:

 

 

המרכז לייעוץ התנהגותי וטיפול במיומנויות חברתיות

מאמרים נוספים: